חולין קל״ה. Open on SefariaAbrir en Sefariaפתיחה בספריא
מתני' ראשית הגז:
מַתְנִי׳ רֵאשִׁית הַגֵּז נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, בַּחוּלִּין אֲבָל לֹא בַּמּוּקְדָּשִׁים.
MISHNA: The mitzva of the first sheared wool that every Jew must give to the priest, as stated in the verse: “And the first sheared wool of your flock [tzonekha] shall you give him” (Deuteronomy 18:4), applies both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael, in the presence of the Temple and not in the presence of the Temple, and with regard to non-sacred animals. But it does not apply to sacrificial animals.
מתני' ראשית הגז — כל הגוזז צאנו בין טלאים ובין זקנים ואפילו גוזזן מאה פעמים נותן ממנה מתנה לכהן ושיעורא מפרש לקמן מחמש גיזות שיש בכל אחד מנה ופרס היה נותן משקל חמש סלעים:
חוֹמֶר בַּזְּרוֹעַ וּלְחָיַיִם וּבַקֵּבָה מֵרֵאשִׁית הַגֵּז – שֶׁהַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה נוֹהֲגִין בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, בִּמְרוּבֶּה וּבְמוּעָט, וְרֵאשִׁית הַגֵּז אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּרְחֵלוֹת, וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּמְרוּבֶּה.
There are more stringent elements in the mitzva of the foreleg, the jaw, and the maw (see 130a) than in the halakha of the first sheared wool in that the mitzva of the foreleg, the jaw, and the maw applies to cattle and to sheep, as it is written: “Whether it be ox or sheep, that he shall give unto the priest the foreleg, and the jaw, and the maw” (Deuteronomy 18:3); and it applies to numerous animals and to few animals. But by contrast, the mitzva of the first sheared wool applies only to sheep and not to goats and cattle, and applies only to numerous animals.
נוהגין בבקר ובצאן — דכתיב (דברים יח) אם שור אם שה:
ובמועט — אפילו לא שחט אלא אחת:
אלא ברחלים — דגז צאנך כתיב ועזים לאו גז איקרו כדמפרש בגמרא:
וְכַמָּה הוּא מְרוּבֶּה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי רְחֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן״, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חָמֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת״.
And how many are numerous? Beit Shammai say: It is at least two sheep, as it is stated: “That a man shall rear a young cow, and two sheep [tzon]” (Isaiah 7:21), indicating that two sheep are characterized as tzon; and the mitzva of the first sheared wool is written using the term “your flock [tzonekha].” And Beit Hillel say: It is at least five sheep, as it is stated: “And five sheep [tzon] made” (I Samuel 25:18).
רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר: חָמֵשׁ רְחֵלוֹת גּוֹזְזוֹת מָנֶה מָנֶה וּפְרָס חַיָּיבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חָמֵשׁ רְחֵלוֹת גּוֹזְזוֹת כׇּל שֶׁהֵן.
Rabbi Dosa ben Harkinas says: When shearing five sheep, the sheared wool of each sheep weighing one hundred dinars each and half [peras] of one hundred dinars each, i.e., one hundred and fifty dinars each, are subject to the obligation of the first sheared wool, i.e., they render the owner obligated to give the first sheared wool to the priests. And the Rabbis say: Any five sheep, each of whose sheared wool weighs any amount, render the owner obligated in the mitzva.
מנה מנה ופרס — כל אחת מנה וחצי ובציר מהכי לא חשיב גז שזו פחותה שבגיזות:
כל שהן — בגמרא מפרש מאי היא:
וְכַמָּה נוֹתְנִין לוֹ? מִשְׁקַל חֲמֵשׁ סְלָעִים בִּיהוּדָה, שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל, מְלוּבָּן וְלֹא צוֹאִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ בֶּגֶד קָטָן, שֶׁנֶּאֱמַר ״תִּתֵּן לוֹ״, שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי מַתָּנָה.
And how much of the sheared wool does one give to the priest? One gives him sheared wool of the weight of five sela in Judea, which are the equivalent of ten sela in the Galilee, as the weight of the Galilean sela is half that of the Judean sela. Furthermore, although one may give the wool to the priest without laundering it, this must be the weight of the wool once laundered and not when sullied, as is characteristic of wool when sheared. The measure that must be given to the priest is enough to fashion a small garment from it, as it is stated: “Shall you give him” (Deuteronomy 18:4), indicating that the sheared wool must contain enough for a proper gift.
וכמה נותן לו — בגמרא מפרש אהיכא קאי:
צואי — שלא נתלבן עדיין כולו:
לֹא הִסְפִּיק לִיתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ – פָּטוּר, לִבְּנוֹ וְלֹא צְבָעוֹ – חַיָּיב.
If the owner of the shearing did not manage to give it to the priest until he dyed it, the owner is exempt from the mitzva of the first sheared wool, as this constitutes a change in the wool by which means he acquires ownership of it. If he laundered it but did not dye it, he is obligated to give the first sheared wool, as laundering does not constitute a change in the wool.
שצבעו — ישראל זה:
פטור — דקנייה בשינוי דהוה ליה כמזיק מתנות כהונה או שאכלן:
לבנו ולא צבעו — אין זה שינוי ואכתי בעיניה הוא:
הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, אִם שִׁיֵּיר – הַמּוֹכֵר חַיָּיב, לֹא שִׁיֵּיר – הַלּוֹקֵחַ חַיָּיב. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי מִינִים, שְׁחוּפוֹת וּלְבָנוֹת, מָכַר לוֹ שְׁחוּפוֹת אֲבָל לֹא לְבָנוֹת, זְכָרִים אֲבָל לֹא נְקֵבוֹת – זֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ וְזֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ.
One who purchases the fleece of the sheep of a gentile is exempt from the obligation of giving the first sheared wool to the priest. With regard to one who purchases the fleece of the sheep of another Jew, if the seller kept some of the wool, then the seller is obligated to give the first sheared wool to the priest. If the seller did not keep any of the wool, the buyer is obligated to give it. If the seller had two types of sheep, gray and white, and he sold the buyer the gray fleece but not the white fleece, or if he sold the fleece of the male sheep but not of the female sheep, then this one, the seller, gives the first sheared wool for himself to the priest from the wool that he kept, and that one, the buyer, gives the first sheared wool for himself to the priest from the wool that he bought.
הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים — במחובר:
פטור — דגז צאנך כתיב והאי צאן לאו דידיה הוא ואצאן דידיה קפיד קרא ולאו אגיזין דידיה:
שחופות — לא שחור ולא לבן:
זה נותן לעצמו — בגמרא מפרש טעמא:
גְּמָ׳ בְּמוּקְדָּשִׁין, מַאי טַעְמָא לָא? אָמַר קְרָא ״צֹאנְךָ״, וְלֹא צֹאן הֶקְדֵּשׁ.
GEMARA: The mishna states that the mitzva of the first sheared wool does not apply to sacrificial animals. The Gemara asks: What is the reason that it does not apply? The Gemara answers that the verse states: “Your flock” (Deuteronomy 18:4), indicating that the mitzva applies to non-sacred animals, which belong to a private individual, and not to a flock that is consecrated property.
טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״צֹאנְךָ״, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא קָדָשִׁים חַיָּיבִים בְּרֵאשִׁית הַגֵּז? הָא לָאו בְּנֵי גִיזָּה נִינְהוּ, דִּכְתִיב ״וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ״!
The Gemara challenges: The reason for the exemption of sacrificial animals is that the Merciful One writes “your flock,” from which it may be inferred that were that not the case I would say that even with regard to sacrificial animals one is obligated in the mitzva of the first sheared wool. But this suggestion is impossible, since they are not fit for shearing, as it is written with regard to firstborn animals, which are consecrated: “And you shall not shear the firstborn of your flock” (Deuteronomy 15:19).
אִי בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, הָכִי נָמֵי. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת.
The Gemara explains: If the mishna was referring to sheep consecrated for the altar, indeed there would be no need to derive their exemption from the verse. But here we are dealing with sheep consecrated to the treasury for Temple maintenance, which it is permitted to shear, and the verse teaches that even with regard to these one is exempt from the mitzva of the first sheared wool.
גמ' בקדשי בדק הבית — דמותרין בגיזה אתא קרא למעוטינהו מחיובא דראשית הגז:
וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֲסוּרִים בְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה! מִדְּרַבָּנַן. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמִדְּאוֹרָיְיתָא בְּנֵי גִיזָּה נִינְהוּ, הֵיכָא דִּגְזַז לֵיהּ – לִיתֵּיב לֵיהּ.
The Gemara asks: But didn’t Rabbi Elazar say with regard to animals consecrated for Temple maintenance that it is prohibited to shear them or to work them? The Gemara answers: The prohibition with regard to animals consecrated for Temple maintenance applies by rabbinic law, not by Torah law. Therefore, it might enter your mind to say that since by Torah law they are fit for shearing, in a case where one transgressed the rabbinical prohibition and sheared the consecrated sheep, he should give the first sheared wool to the priest. Consequently, the verse teaches that he is exempt from the mitzva of the first sheared wool.
מדרבנן — תירוצא הוא:
היכא — דעבר אדרבנן וגזז אמינא ליחייב להכי אתא קרא:
ליפרוק וליתיב ליה — תימה אמאן קאי אי אמאן דעבר וגזז אטו קנסא הוא דקניס ליה משום דעבר וגזז לפדותו ובעלים שהקדישו נמי אמאי מיחייבי ואי אכהן לא הול"ל לפרוק וליתיב ונהי דהאי לא תקשי מה מרויח שפודה דמרויח שפודה בשוה פרוטה אפילו שוה מנה דמחולל:
וְהָא קַדֵּישׁ לַהּ! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לִפְרוֹק וְלִיתֵּיב לֵיהּ.
The Gemara objects: But since he consecrated the wool it is consecrated property, and therefore in practice it cannot be given to a priest. Consequently, there is no need to derive their exemption from the verse. The Gemara explains: It might enter your mind to say that the owner is required to redeem the wool by giving its value to the Temple treasury and then give it to the priest.
והא קדשה לה — והיכי תיסק אדעתין דניחייב למיתב ליה מידי דהקדש ולמה לי למעוטינהו. כל הקדוש בבעלי חיים טעון העמדה והערכה היכא דאקדיש בהמה גופה והיכי משכחת לה דניחייב דאיצטריך קרא למעוטי והא אחר שגזז אינו יכול להעמיד הגיזה:
והא בעי העמדה והערכה — וא"ת מה שייך העמדה והערכה בגיזה דהויא כמקדיש עצים ואבנים וי"ל כיון שהיה מתחלה מחובר בבהמה שהיא בת העמדה והערכה צריך העמדה והערכה וא"ת ולימא כשהעמיד והעריך ואחר כך עבר וגזז ופדה ויש לומר דבשעת פדייה בעינן העמדה והערכה:
וְהָא בָּעֵי הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה! הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לֹא הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר הָיוּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
The Gemara objects: But when an animal is redeemed it requires standing and valuation, as it is written: “And he shall stand the animal before the priest, and the priest shall value it, whether it be good or bad; as the priest evaluates it, so shall it be” (Leviticus 27:11–12). Once the wool has been sheared this process cannot be performed, which means that the wool cannot be redeemed. The Gemara comments: This works out well according to the one who said that animals consecrated for Temple maintenance were not included in the requirement of standing and valuation. But according to the one who said that they were included in this requirement, what can be said?
הניחא למ"ד — בתמורה (דף לב:):
קדשי בדק הבית לא היו בכלל כו' — איצטריך האי קרא דלא נימא ניפרוק וניתיב ליה:
אָמַר רַבִּי מָנִי בַּר פַּטִּישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי: הָכָא בְּמַקְדִּישׁ בְּהֶמְתּוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת חוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לִיגְזוֹז וְלִיתֵּיב לֵיהּ, אָמַר קְרָא ״צֹאנְךָ״, וְלֹא צֹאן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ.
Rabbi Mani bar Pattish said in the name of Rabbi Yannai: The statement here in the mishna is referring to a case where one consecrated the rest of his animal for Temple maintenance except for its fleece, which he reserved for himself. Because the owner did not consecrate the wool, it might enter your mind to say: Let him shear the sheep and be obligated to give the wool to the priest. Therefore, the verse states: “Your flock,” indicating that the mitzva applies to non-sacred animals, which belong to an individual, and not to sheep that are consecrated property.
הכי גרסינן סלקא דעתך אמינא ליגזוז וליתיב ליה — כלומר יגזוז לכתחלה וליתיב ליה דהא גז לא הקדיש:
אִי הָכִי, קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ נָמֵי! כָּחֲשִׁי.
The Gemara raises a difficulty: If so, that the mishna is discussing a case where one consecrated an animal except for its fleece, one could say that it is also referring to animals consecrated for the altar. The Gemara answers: The mishna cannot be discussing animals consecrated for the altar, as it is prohibited to shear them even if their fleece was not consecrated. The reason is that this causes the animal to become weakened, which entails a loss of consecrated property.
אי הכי — דבחוץ מגיזתה אוקימתה חוץ מגיזתה שהוא מותר לגוזזה שהגיזה שלו מאי דוחקך לאוקומה בקדשי בדק הבית אפילו קדשי מזבח נמי ובדעבר וגזז:
ומשני מכחש - הגיזה הניטלת מכחשת הבשר ואסור לגוזזה:
קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת נָמֵי כָּחֲשִׁי! דְּאָמַר: חוּץ מִגִּיזָּה וּכְחִישָׁה.
The Gemara objects: But animals consecrated for Temple maintenance are also weakened by shearing, and therefore it should be prohibited to shear them as well. The Gemara explains: The mishna is referring to a case where one said that he consecrates his animal for Temple maintenance except for both its fleece and its weakening, i.e., the loss of strength caused by shearing.
קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ נָמֵי! דְּאָמַר: חוּץ מִגִּיזָּה וּכְחִישָׁה, אֲפִילּוּ הָכִי פָּשְׁטָה קְדוּשָּׁה בְּכוּלַּהּ.
The Gemara further objects: The mishna could also be referring to animals consecrated for the altar in a case where one said that he consecrates the animal except for both its fleece and the weakening, i.e., the loss in strength caused by shearing. The Gemara explains: With regard to animals consecrated for the altar this stipulation is ineffective, as even so, i.e., despite his declaration, the sanctity extends to the entire animal, and therefore it is prohibited to shear it.
אפילו הכי — דאמר חוץ מגיזתה קדשה נמי גיזתה דאיידי דקדושת הגוף חמורה פשטה בכל המחובר בה אבל קדושת דמים כגון קדשי בדק הבית מאי דלא אקדיש לא אקדיש:
וּמְנָא תֵּימְרָא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא בְּמוּקְדָּשִׁין, הָאוֹמֵר ״רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״ – כּוּלָּהּ עוֹלָה. וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אֵין כּוּלָּהּ עוֹלָה, הָנֵי מִילֵּי דְּאַקְדֵּישׁ דָּבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, אֲבָל הִקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ – קָדְשָׁה.
The Gemara explains: And from where do you say that if one consecrates an animal for the altar the sanctity extends to the entire animal? This is as Rabbi Yosei said: Isn’t it the halakha with regard to sacrificial animals that if one says: The leg of this animal is consecrated as a burnt offering, then the entire animal is a burnt offering, as the sanctity of the leg spreads throughout the animal’s body? And even according to the opinion of Rabbi Meir that it is not entirely a burnt offering, that statement of Rabbi Meir applies only where he consecrated its leg, which is not a matter, i.e., a limb, upon which the animal’s life depends. It is possible for an animal to survive the removal of a leg. But if one consecrated a matter upon which the animal’s life depends, everyone agrees that all of it is consecrated.
והלא במוקדשים — כלומר בתחלת הקדש האומר רגלה של זו עולה כולה עולה אף בתמורה כשיאמר רגלה של זו תמורה תהא כולה תמורה ופליג אדרבי מאיר דאמר אין ממירין באברין ולא אברין בשלמין ובפרק בהמה המקשה היא מפורשת:
ואפילו לר"מ דאמר אין כולה עולה — בפרק בהמה המקשה מייתי לה בגמרא אבל במקדיש דבר שהנשמה תלויה בו מוקמינן בתמורה דמודי ר"מ דקדשה כולה:
במקדיש גיזה עצמה — ורבי מני בר פטיש דלעיל אית ליה שפיר הך דרשא אבל רבא לית ליה דרשה דרבי מני בר פטיש דפטר מקדיש בהמה חוץ מגיזתה וכחישתה מדבעי בסמוך ואלא צאנך למאי אתא:
רָבָא אָמַר: בְּמַקְדִּישׁ גִּיזָּה עַצְמָהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לִיגְזוֹז וְלִיפְרוֹק וְלִיתֵּיב לֵיהּ,
new sugyaRava said that there is no need to interpret the mishna as discussing a case where one consecrated a whole animal apart from its fleece and the loss caused by shearing. Rather, the mishna is referring to one who consecrates the fleece itself to the treasury for Temple maintenance, but not the sheep. It might enter your mind to say: Let him shear the sheep and redeem the wool by giving its value to the Temple treasury, and then be required to give the wool to the priest.
רבא אמר — לא תטרח לאוקומי מתניתין במקדיש חוץ מגיזה וכחישתה אלא במקדיש גיזה לבדה וטעמא דמתניתין לאו מגז צאנך יליף דהכא צאנך הוא אלא מדסמך נתינה לגיזה:
סלקא דעתך אמינא ליפרוק וליתיב — קא משמע לן דאמר קרא גז תתן מי שאינו מחוסר אלא גיזה ונתינה והכא משום העמדה והערכה ליכא דכי כתיבא העמדה במקדיש בהמה עצמה כתיבא:
השתא דאתית להכי לא גרסינן:
אָמַר קְרָא: ״גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ״, מִי שֶׁאֵין מְחוּסָּר אֶלָּא גְּזִיזָה וּנְתִינָה, יָצָא זֶה שֶׁמְחוּסָּר גְּזִיזָה פְּדִיָּיה וּנְתִינָה.
Therefore, the verse states: “The first sheared wool of your flock, shall you give him” (Deuteronomy 18:4), which indicates that there should be no additional action between shearing and giving the first sheared wool to the priest. In other words, the mitzva of first sheared wool applies to a sheep that is lacking only shearing and giving, which excludes this sheep that is lacking shearing, redeeming, and giving.
אֶלָּא ״צֹאנְךָ״ לְמַאי אֲתָא? לְכִדְתַנְיָא: בֶּהֱמַת הַשּׁוּתָּפִים חַיָּיב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, וְרַבִּי אִלְעַאי פּוֹטֵר. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אִלְעַאי? אָמַר קְרָא ״צֹאנְךָ״, וְלֹא שֶׁל שׁוּתָּפוּת.
The Gemara asks: But if this verse is the source of the exemption of consecrated animals, then for what purpose does the term “your flock” come? That term also indicates that certain sheep are excluded from the mitzva. The Gemara answers that it is necessary for that which is taught in a baraita: An animal owned by two partners is obligated, i.e., renders its owners obligated, in the mitzva of the first sheared wool, but Rabbi Ilai exempts them. What is the reason for the ruling of Rabbi Ilai? The reason is that the verse states “your flock,” using the singular pronoun, indicating that the mitzva applies to animals belonging to an individual, but not to sheep that are owned in partnership.
אלא צאנך — דמשמע מיעוטא למאי אתא למעוטי שותפות עובד כוכבים לרבנן או שותפות ישראל לרבי אלעאי:
ולא של שותפות — דרוש הכי צאנך המיוחד לך:
וְרַבָּנַן, לְמַעוֹטֵי שׁוּתָּפוּת גּוֹי. וְרַבִּי אִלְעַאי, שׁוּתָּפוּת גּוֹי מְנָא לֵיהּ?
The Gemara asks: But according to the Rabbis, who hold that joint owners of sheep are obligated in the mitzva of the first sheared wool, what is excluded by the term “your flock”? The Gemara answers that this serves to exclude an animal owned in partnership with a gentile. The Gemara asks: And from where does Rabbi Ilai derive that an animal owned in partnership with a gentile renders its Jewish owner exempt from the mitzva?
למעוטי שותפות דעובד כוכבים — אבל דישראל מיוחד לך קרינא ביה הואיל ושניהם בני חיוב וכל ישראל קרוים בלשון יחיד:
נָפְקָא לֵיהּ מֵרֵישָׁא דִּקְרָא, ״רֵאשִׁית דְּגָנְךָ״, וְלֹא שׁוּתָּפוּת גּוֹי.
The Gemara answers: He derives it from the beginning of this verse, which states with regard to teruma: “The first fruits of your grain, of your wine, and of your oil” (Deuteronomy 18:4), using the singular pronoun. This indicates that only in the case of produce owned by a Jew is one obligated to separate teruma, but not with regard to that which is owned in partnership with a gentile.
וְרַבָּנַן, ״רֵאשִׁית״ (הַגֵּז) הִפְסִיק הָעִנְיָן.
The Gemara asks: And why do the Rabbis, who derive the exemption of sheep owned in partnership with a gentile from the term “your flock,” not derive this from the term “your grain”? The Gemara answers that the repetition of the term “the first” with regard to the first sheared wool: “The first fruits of your grain, of your wine, and of your oil, and the first sheared wool of your flock, shall you give him” (Deuteronomy 18:4), is an indication that the verse concluded discussion of the previous matter. The superfluous mention of “first” signals that the two issues discussed in this verse, which are the first fruits, i.e., teruma, and the first sheared wool, are two separate matters. Therefore, one cannot derive the halakhot of one from the other.
ראשית הפסיק הענין — מדלא כתבינהו בחד ראשית ש"מ לא איתקוש הילכך איצטריך לפרושי בה מיעוטא לשותפות עובד כוכבים:
וְרַבִּי אִלְעַאי: וָי״ו הֲדַר עָרְבֵיהּ.
The Gemara asks: And how does Rabbi Ilai respond to the Rabbis’ claim? The Gemara answers: Rabbi Ilai holds that when the verse states: “And the first sheared wool,” the conjunction “and” goes back and combines the two matters together.